יש שלב כזה שהייאוש תופס אותך, שאת לא מאמינה שזה אפשרי אחרת, שהמחשבות סוגרות עלייך מכל עבר ואת לא יכולה להרים את הראש מהביצה בה את שרוייה, אין מציל ואין מושיע, זה רק את מול הייאוש שמשקר לך בוקר וליל ולוחש לך "אין פתרונות ואין מוצא, תתאבדי".
ולכל הנשים הפורצות דרך, לכל הנשים שהועלו על המוקד בשל אומץ ליבן, לכל הנשים הלוחמות, לכל הנשים שהמציאו את הפמיניזם, ( למרות שעייפנו ממלחמות ולמרות שאנחנו צריכות גם לגדל וגם לחתל, גם לוותר, גם לפרנס, גם וגם עדיין הרבה יותר טוב לנו מלפני 100 שנה) לכל הנשים שהקימו מרכזי סיוע ועמותות, לכל הנשים שחושפות את סיפורן הכואב והכל כך אישי, תודה לכן אתן אמיצות חזקות ועוזרות לאחיותכן.







