רציתי לכתוב ביקורת על ״קצפת ודובדבנים״ ויצא שיר. אולי כי הסרט הזה הוא מטאפורה עוצמתית לחשיכה ולגבולות האור והחושך, עלילת הליל של היצירה הקולנועית
זהו אינו עוד סרט רגיל, אלא ניסוי מעבדה אותנטי ומטלטל, כאשר הסרט מצליח לקפל לתוכו סוגיות חברתיות, ומצליח להביע, ישראליות נשכנית, מבוא סתום לקיומיות על גבול האבסורד
סדרת הדוקו המקורית שיצר רון כחלילי (משודר ב-Hot), היא סדרה טעונת מתח גבוה שעוסקת בנושאים מורכבים באופן נטורליסטי מובהק שמציבה מראה חברתית שאולי בכוחה לחולל שינוי
הקולנוע של טרנטינו, הוא עולם חסר מוסר ואין בו קטנוניות רגשית וגם לא פואטיקה. זה עולם שיש בו תפקידים ומסכים וכל מה שאכפת בתוכו, זה ההצלחה של הדבר עצמו, המימוש של כל ספקטרום המבנה על שלל תעלוליו
זהו סרט אוונגרד, שמי שלא מכיר את יצירותיו של אלמודובר, יתקשה לגלות סבלנות אליו, אך מי שמכיר, יגמע בשקיקה כל פריים. למה? כי הסרט מלמד משהו אישי מאוד על מאחורי הקלעים של הבמאי