העוצמות בסרט הן כפולות כי הן מעניקות הבזק פלאשבק היסטורי, למה שלא חשבנו שנוכל לפגוש במציאות בת זמננו ביבשת האמריקאית. הידיעה שבמאי יהודי וישראלי, גיא נתיב, עומד מאחוריו, מעניקה ליצירה מעמד רב משמעות בזירה הבינלאומית

סרטה התיעודי העצמאי והקצר של דבורית שרגל, הוא סרט נעדר גימורים שמזכיר במובנים רבים, יציאה לשטח עם מצלמה ביתית. אבל ניכרת בו תכונה רבה בכך שהוא מצליח להביא את השטח אל המצלמה

אם אתם מתכננים להגיע לפסטיבל חיפה הבינלאומי ה-35, אל תפספסו מספר סרטים מומלצים במיוחד כשהבולט בהם הוא "שנות חיינו היפות", של הבמאי הצרפתי קלוד ללוש

סרטו של ירון זילברמן, מצליח ללכוד את אחת הטראומות היותר עמוקות של החברה הישראלית ולפסל את מי שרצח בשנת 1995 את ראה״מ יצחק רבין, ברגע אחד של שאננות ושיר לשלום, לכדי סיפור עשוי היטב

בסרטו הצרפתי של לואי ז׳וליין פטי, מופיעות נשים אמתיות. אותן נשים שכולנו רואים ולא רואים ברחוב. אלא שהסיפורים מאחוריהן, הרבה יותר קשים ומורכבים ממה שנדמה