לא כל גישור גירושין מסתיים בגירושין. לעיתים במהלך התהליך הגישורי מסכימים בני הזוג לעבור למסלול של הסכם שלום בית לחילופין גירושין. במסלול זה הם נותנים לזוגיות ניסיון נוסף מוקצב בזמן, ובו זמנית מסכימים על תנאי הפרידה והגירושין באם הניסיון לא יצליח.
החלטתם להתגרש ובחרתם לעשות זאת הכי נכון באמצעות גישור גירושין. מצאתם מגשר מוסכם על שניכם, התחלתם את התהליך ואתם רוצים לסיים אותו בהסכם גירושין. אם אתם חושבים שחדר הגישור הוא המקום לתכנן לבן הזוג "הכמעט לשעבר" את המשך חייו- אתם טועים ובגדול. במאמר זה אפרוש כמה מהמחשבות והמשפטים המעכבים את תהליך הגישור...
הסטטיסטיקות מדברות בעד עצמן- התקופה שלאחר החגים מתאפיינת באחוזי פניה גבוהים לבתי המשפט ולבתי הדין הרבניים. מה יש בחגים שגורם לזוגות רבים כל כך להיפרד מיד לאחריהם? ומה השתנה לאחר הכנסו לתוקף של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה- 2014?. החל מהשנה יתחיל כל הליך לגירושין בבקשה ל"יישוב סכסוך" שמשמעה הפנייה של יחידת הסיוע, בעיקר לגישור גירושין בסקטור הפרטי.
החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (להלן: "החוק") נתן תקווה לבני זוג שהפנסיות שצברוו היו הרבה יותר נמוכות מאלו של בני זוגם, לקבל את המגיע להם בפנסיות של בני הזוג ללא תלות בהם, אלא ישירות מהגורם המבטח. החוק הוחל רטרואקטיבית על הסכמי גירושין בתנאים מסויימים ונתן אפשרות לבית המשפט לעשות את ההתאמות הנדרשות להסכמים שלא עמדו בתנאי הסף. כיוון שהחוק הוא חדש ואין הרבה פסיקה בגינו, כל פס"ד שמאחוריו מקרה בנושא, ממלא אותו בתוכן. במאמר זה יתואר פס"ד שניתן לגבי הסכם גירושין מלפני 12 שנים, שלא עמד בתנאי הסף של החוק ואחד הצדדים ביקש להתאימו.
משמעו של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה- 2014 אינו גישור חובה, וגם לא מדובר בחובה של העובדים הסוציאליים ביחידות הסיוע לגשר בין הצדדים בחינם. התוצאה היא שחוק שחוקק למטרה ראויה והיא להביא זוגות לפעול בדרכים אלטרנטיביות מחוץ לבית המשפט, עלול בסופו של דבר לחבל בתוצאה. מכאן שזוגות שמחליטים להתגרש ומעוניינים בגישור גירושין עכשיו, יבינו שכדאי להם לפנות לגישור בסקטור הפרטי ולקבל מענה מיידי, במקום לפנות בבקשה ליישוב סכסוך ולהגיע בסוף לאותו מקום אך תוך כדי לקיחת סיכונים רבים.