יהודית קרן

מה עושים כשקמים בבוקר והכול נראה אבוד ?

צלצול השעון המעורר קטע את דממת הלילה

חווית השואה שלי היא בעיקר שתיקה שחוויתי בבית הורי, שתיקה שהולידה עיסוק בלתי פוסק בשואה בכול דרך אפשרית

אין רגע מתאים יותר מערב יום השואה להיזכר במסע לפולין. הכול היה מוכר מסרטים שראיתי ולמרות הכול ההלם היה בלתי נמנע. זה לא רק בסרטים, זה ממש כאן במציאות של חיינו, המחנות כמעט בשלמותן, רק להרים את השלטר והכול שוב מתפקד

אני אוהבת את התקופה הזאת של האביב, יש בה התרגשות התחדשות והמון יופי