אומרים שכאשר רועמים התותחים המוזות שותקות..... האומנם? ברחובות רעמו שרשראות הברזל של הטנקים, יריות נורו לכל עבר ואנחנו בנות עשר, היינו עסוקות בתצוגת אופנה. בטוח הייתה לצידנו איזו מוזה שגרמה לנו לחשוב על מאגר אין סופי של רעיונות לבגדים יפים
הבוקר התחיל בארבע. ככה זה כשבהמשך היום מחכה לי איזה טכנאי. אני, שאוהבת לישון עד תשע מתעוררת כמו מחלום בלהות והידיעה על "איש מקצוע" מכה בי כמכת ברק במזג אוויר סוער.
חמש עשרה שנים חלפו מאז אותו יום בו עמדנו פעם ראשונה סביב הקבר של מיקה. הימים היו ימי סוף הקיץ, קצת לפני חגי תשרי, כולם עסוקים בהכנות לחג, עולם כמנהגו נוהג ורק הטלפון שצלצל והקול שבישר על מותה שברו את שגרת ההכנות.
