איזה שיקולים עברו בראשו של האדם שהיה אחראי על חייהם של הצעירים? איך לא חשב על הסכנות ?
עולמנו משתנה כל יום ולפעמים קשה לי להתרגל לשינויים, לסחבקיות, לחוצפה ולשפה המתחדשת בביטויים כמו כאילו, סבבה, אחי
שנים רבות אני חיה בצל הכדורגל שכל כך אהוב על ילדי. אף פעם לא הבנתי מה מלהיב בזה, אבל לקראת הגביע גם אני נסחפתי קצת.
סיפורים על אנשי הבוהמה תמיד ריתקו אותי. בדמיוני ראיתי אותם יושבים בבתי הקפה ליד שולחנות קטנים, בתל אביב או בפריז, סיגריה ביד אחת וכוס יין או ספל קפה ביד השנייה, מנהלים שיחות על נושאים ברומו של העולם.










