ריחות מנהלים את חיי, לפעמים אחרי שרכשתי בשמים איכותיים טרנדיים, וחלילה הזדמן לי לפגוש מישהיא ש"לבשה" את הבושם שלי ולא "הרשימה" אותי במיוחד בלשון המעטה...הניחוח שנותר לי באף הלך "פאקג' דיל" (יענו עסקת חבילה) עם הדמות... זה אומר שביזבזתי הרבה מאד כסףףףף. לעומת זאת אצל עתידה אני יכולה בעזרתה ובשיתוף פרטים שלי לצאת מהחנות בשינקין עם בושם בהתאמה אישית, ואף אחת אחרת לא תריח כמוני. וואוו מדהים.
צחקתי בקולי קולות. המון. נהניתי מהפשטות והחן. מהאותנטיות ספוגת חוכמת החיים, האירוניה המתוקה מרירה, מהקונטרסט בין האמא אירית הכביכול ״ריאליסטית יומיומית״ לבין הבת יהלי ששיחקה מלבד את עצמה, גם מגוון דמויות קומיות, גרוטסקיות, קיצוניות. הההצגה הריחה מאמת. אמת נוגעת ומצחיקה. עצובה אבל מיד משעשעת. הצגה יהודית. מאוד. ודרך הסיפור הקטן האישי, נפרשת פיסת חיים ישראלית 2017, מורכבת, תוססת, מטורפת, ספוגת חום ונשמה. ממליץ מאוד. יורם גל יוצר קולנוע /צייר/אומן.
צ'רלי צ'פלין יקר! כבר עולם ומלואו קראו את ה"אהבה עצמית" שלך בכל השפות. אתה יודע שאני חושבת שאתה גאון וזה וזה... וברשותך הפעם אדבר קצת על האהבה העצמית שלי. אני רוצה שתדע שגם אני אוהבת את עצמי היום.
משהו אישי: אני חשופה המון למוסיקה, צופה בתוכניות המוסיקליות ברשתות הטלוויזיה, אכן אנחנו במציאות אחרת מאד עוצמתית, מאד עכשווית שיש בה את הלהט שלה. לעומת כל אלה כשדני ישב על מרפסת ביתי מול הקהל הפרטי שלי ופרט על הגיטרה ושר הרגשתי ריגוש מסוג אחר. זה היה המשהו האמיתי הזה שאני מחפשת.
הגענו לאודיטוריום ומצאנו שני צעירים מצוות הבידור יושבים משועממים ומחכים שמישהו יכנס ויספק להם עבודה. הם כל כך התלהבו שנכנסנו הרביעייה ושאלו רוצים טריוויה??? אמרנו: נראה לכם? אנחנו פרצופים לטריוויה? שימו מוסיקה...