פסיכיאטרית בביטוח לאומי שקובעת את אחוזי הנכות של נפגעי פגיעות מיניות ואונס מתנהלת באופן פוגעני ומזלזל בנפגעים, ומעבירה אותם פגיעה קשה נוספת. מי שומר על הנפגעים, מפני מי שאמור לשמור עליהם?
הרשעות בעניין עבריינות מין לא מעידות על ענישה מחמירה, אבל הן אולי כן מעידות על התעוררות כלשהי של מערכת המשפט שבשנים האחרונות ממש נרדמה בשמירה על נפגעי אונס ופגיעות מיניות
כשכותרת כמו "מצטיין נשיא נאשם באונס" מתנפנפת באוויר זה גורם לי לנסות להבין מה המטרה של מי שהגה אותה. האם זה הגיוני להפוך מקרה אונס לצהוב ורכילותי? מה הטעם בכלל לציין את תוארו של המואשם באונס?
כמעט כולם שמעו על פשעיו של הארווי ויינשטיין שבמשך שנים רבות ביצע מעשי אונס ותקף מינית מעל 100 נשים. כעת, מספר שבועות לפני משפטו מתייצב ויינשטיין מול המצלמות וטוען: "כל עבודתי נשכחה בגלל מה שקרה". מרגישים רחמים ואמפתיה? אני פחות, הרבה פחות
הרבה גלגולים עבר משפטו של ניסו שחם שהואשם לפני מספר שנים בעבירות מין. החל מאותה תכנית ב-2014 בה ישב ולגלג על פשעי המין שביצע, ועד להרשעתו במעשה מגונה בלבד, שהפך להטרדה מינית, עד הכרעה בעונש הזוי כמו 'שעות לתועלת הציבור' וכעת, יכול מאד להיות שיש אור בקצה המנהרה, ניסו שחם הולך לכלא?