זהו פוסט הסיכום. ואין בו שורת מחץ. הוא מוקדש באהבה לעשרים ושמונה נשים שהיו יחד שבוע שהוא בעצם עולם ומלאו. נשים יפות ואמיצות. והוא מוקדש לנעמי שאין כמותה מהממת. לרות שיש לה חדר בליבי. לשירה המוארת ולנעמה שלראשה זהב שחור. ולדיתי וגלית שהזינו וריפאו ועטפו ברוך.