לקח לי זמן לדעת שיש דרכים נסתרות שצריך להרגיש אותן מבלי לדעת לאן הן מובילות - לא צריך להכיר אותן רק ללכת בעקבותיהן - לאן לוקחת אותי הדרך הזו ?
יום אחד בשנה - מציינים את להט"ב. זו לא מסיבה למרות שזה הפכה לכזו. זה עוד יום שבו צריך לציין את הטמטום וחוסר ההגיון במדינה אחת עם המון משרדים שההגיון והשכל הישר עוד לא עשו עלייה.
שוב אנחנו שומעים ורואים את מה שנשבענו שזה לא ייקרה כאן יותר כי אנחנו לא נחזור על טעויות כאלה והמדינה לא תהייה שסועה והנוער יהיה עם ערכים - איפה הם היו השבוע?
זה לא פשוט בשבילי לשחרר את "מה יגידו". לוקחת בחשבון את "מוכרחה" ומנסה להחליף ב"צריכה". זה לא רק להחליף לקסיקון - זה לעשות ריסט ל"איך יקבלו את זה". הסרטן לימד אותי שלא חשוב מה יגידו - חשוב מה אני ארגיש עם זה.