נכנסתי לפס השיווק ונכנעתי למשחק השיווק של המפרסם. עשיתי בדיוק את מה שכיוון אליו איש השיווק והמכירות - קניתי מוצר נוסף שבאמת לא הייתי זקוקה לו. למה? יש מבצע !!!! קונים שניים השלישי בחינם. הייתי צריכה ?? מה פתאום !!!
להיות חבר מועדון לקוחות נחשב פעם סטטוס. לשאת כרטיס מועדון לקוחות של חנות יוקרתית - בהחלט נתפס כמשהו אטרקטיבי. אחרי שהרגשתי שאני במצב צבירה של כרטיסים, שאני ב over doze, החלטתי לעבור תהליך של גמילה....חייבת להודות שלא כואב במיוחד, אבל מאד מאד מייגע - פתאום הרגשתי את עצמי קלה...ומוכנה לצאת לסיבוב קניות....:)
לפני שנתיים הייתה אמירה שקטה אבל דומה. היא לא עוברת ובכל זאת חשוב שיידעו כולם.... לא הכל גרוע. יש כאלה שאוהבים את מה שהם עושים - שרואים בתלמידים בני אדם שצריכים הכוונה, שצריכים להיות בני אדם לפני שהם לומדים היסטוריה או תנ"ך....שלא יהיו אי הבנות - הם צריכים גם פרק בתנ"ך וכו' , מתמטיקה - אבל אי אפשר לתלות את כל האשמה במערכת החינוך, צריך לזכור שיש גם בית. אני לא מאשימה, אני לא מכוונת ואומרת שמישהו אחראי לדרך ולצורה שהמערכת נראית, אבל גם מקומם אותי שיש אצבע מאשימה כמעט רק לכיוון המורים ומערכת החינוך. חברים - יש עוד פקטורים במערכת. צריך לקחת את כולם בחשבון אם רוצים שהמערכת תשתנה. זה לא טנגו שצריך רק שניים. זוהי מערכת שכולם זקוקים לכולם כדי שהדברים ייראו אחרת. אני אומרת את הדברים כמי שחוותה את המערכת ורואה את הדברים ממקום אחר היום אבליש לה נגיעה במערכת כולה. כולנו אחראים למערכת - כל אחד ממקומו הוא. דברים ייראו אחרת - אני כמעט בטוחה.
אני נוטה לעשות הנחות למי שנמצא במקום של קושי, במקום של מצוקה, אני תמיד שייכת לליגה של " תביני, אבל....." - נכון בדרך כלל זה לא הופך אותי לאדם יותר טוב, אבל אני לפחות מרגישה טוב יותר עם עצמי. הפעם זה לגמרי מסובך לי - זו אמא שלי....
חשבתי שלצאת לגיחת חופשה במלון על הטיילת בתל אביב זה לא סיפור, שיחת טלפון והעניין סגור. מסתבר שלמרות שאומרים שאנחנו במיתון והתיירנים מקטרים שאין תיירות ישראלית - בתי המלון מלאים. כן, גם בישראלים. אז או שאנחנו יצאנו מהמיתון ואנחנו משגשגים - אז למה אף אחד לא סיפר לי שיצאנו מהמיתון - אהה...גם אתם לא ידעתם?? אז הנה, עכשיו אתם יודעים....:))