כמעט כל יום אני מוצאת את עצמי על סף הפירוק. מכירה פומבית של אביזרי הגוף ושל תאי המוח שעדיין פועלים , בצורה איטית וחלקית - אתם שואלים למה? כמות ניירת שיוצרת בלאגן שמוציא אדם נורמלי מאיפוס....ושלווה פנימית. אז איך יוצאים משם ולאן ???

חגים הם תמיד תמיד זמן מצויין לפורענויות קטנות וגדולות. זמן לסגירת חשבונות, לעדכון ברכילויות, ולייצר נושא למריבה המשפחתית הבאה בחג הקרוב שיבוא עלינו לטובה ........

היה צריך להיות עוד ערב אחד רגיל שבו חלק מקטר על המצב הפוליטי, חלק מדבר על השביתה, חלק מתרגש כי הולכים לכתה א' - אבל אף אחד לא חשב שזה יהיה שזור בפגוע....זהו, מישהו נסע לשיחות שלום - רק שכח לומר שזה בעצם...."שלום ל...שלום".

אין שום דבר בעולם שאי אפשר לקנות .......כולל אהבה ואני אומרת......יש תג מחיר (לא זול) גם לאהבה עצמה....

זהו.......שאוטוטו מסתיים לו החופש הגדול ובפתח, ממש על מחצלת הכניסה אפשר כבר להרהר בנפלאות ראש השנה. זהו שחג זה לא רק מפגש משפחתי משמח, יש משפחות שאצלן החג הוא הבימה המרכזית לבירור חשבונות אישיים ישנים, עדכון רכילויות ולחשבון קניות....כמעט חג ממש שמח......:))