חשבתי שאני צריכה ממש להבהל כשמשרד החינוך והעומד בראשו החליטו להציב את המנון המדינה ודגל ישראל על פרק היום - פתאום נזכרתי שבעצם גם כשאני למדתי זה היה ולא קרה לי שום דבר נורא. החלטתי שאין טעם להכנס לפאניקה......
במסגרת גל המחאות ששוטף את הארץ בתקופה הזו - אני קוראת ושומעת במיוחד על מחאת ההורים לגבי ההמנעות ללדת בכלל או ללדת עוד ילד בגלל שיקול כלכלי. אני מנסה להבין איך מטרנה ומחיר טיטול יכולים לגרום למישהי לומר " אני לא יכולה להרשות לעצמי ילדים או ללדת עוד ילד....
כולנו מזדעזעים עכשיו מהכת החדשה שנחשפה בימים האלה. היא לא התחילה היום או שלשום. מה שקרה שם לא התרחש שלשום בבוקר - יותר מדי גורמים ידעו, ראו ושמעו (אולי לא במדוייק- אבל ידעו שמשהו לא תקין שם...) - איפה היינו אנחנו ואיפה הצדק? הצדק החברתי ??
אוגוסט הוא חודש פגיע ורגיש במיוחד אצלי. אני מגיבה רע מאד לחום המעיק, ללחות ולזיעה ולריחות הנודפים מאנשים אחרים ....זה החודש שאני רוצה להיות סוציומטית מוחלטת אבל שתזכרו שבמשך השנה אני בדרך כלל בנאדם חיובי...
רוב הזמן האמנתי במשפט הידידותי להפליא "לי זה לא יקרה" - נכון, לאף אחד זה לא קורה עד שזה קורה. מנחמת את עצמי "מזל שיש לי ביטוח רפואי..." - אז זהו - ביטוח בע"מ כי שכחתי לקרוא ת'אותיות הקטנות.