כמה פעמים שמעתי את הביטוי "החייים הם לא תעודת ביטוח"....כמה פעמים שמעתי את "לי זה לא יקרה" ? שמעתי את זה די הרבה פעמים עד שגיליתי שזה קורה. עכשיו, עם קלפים חדשים ביד - מגיעות תובנות חדשות....עם הסתכלות מזוית אחרת על החיים.

קיץ 2011 - לא חושבת שהרבה הורים יזכרו המון קייטנות או קניונים (כל שנה פחות או יותר אותו דבר- כמה זה עולה לנו...), אני מאמינה שהוא ייזכר יותר בזכות הפגנות , עצרות וצדק חברתי. המון ביטויים שמתייחסים לישראלי החדש , לפקוח את העינייים, מגיע לנו - מילון חברתי שיוצא במהדורה חדשה לשימוש.....קודם בואו נדרוש צדק אנושי. זה לא אותו דבר.

אני זוכרת את קמפ דיוויד והחתימה על "הסכם השלום" בין ישראל-למצריים . חשבתי לתומי שעכשיו גם תהייה משמעות מיוחדת למילים "הסכם שלום" - מסתבר שאירוע חמור וטרגי כל כך יכול כמעט לנפץ ולנתץ הסכם שלום בלי להניד עפעף. שוב מדינת ישראל עומדת בפינה...החזירו את שגריר מצריים הבייתה...

אונס לא אמור לקרות. אף פעם. ילדה בת 16 שסיימה להיות ילדה - באותו רגע. אז מה אם היא מכירה אותו? זה אף פעם לא תעודת ביטוח. ....ואני צריכה להבטיח לה שהיא לא אשמה, שזה לא בגללה....

לא צריך חוויות מטלטלות בחיים כדי שנוכל לנהל דיאלוג אחר ביננו בלי שכל העולם ואחותו יבינו שמותר לצרוח אחד על השנייה ואח"כ ....שוב לחייך ולדבר - מותר ככה. זו השפה שלנו. בראנו לנו שפה שמותר לצעוק ולכעוס - אחר כך....לנשום עמוק ולחזור לחייך ולחבק....מן סידור כזה שנכון לשנינו. שפה מוזרה שמסתכלים מהצד לפעמים.....