שמעתי את ההתחלה ואחרי משפט אמרת שאני בטוח אסתדר. כמעט כמו משפט אלמותי אני שומעת : כן, אני יודעת - את תסתדרי. גם בזמנים של לחץ או צורך בחיבוק של תמיכה - אין לנו בדיוק זמן הרגע, זה יכול להיות בשבוע הבא....נכון ? בטח, כמו תמיד....וככה הסתיים לו הטנגו האחרון.
מתי נזכור ונחזור לאהוב סתם כך בלי תחרות ריאליטי ? כמה רייטינג צוברת תוכנית ש"נולדים" בה זוגות או כביכול מייצרת אהבה? אם אנחנו רוצים להגיע למקום הראשון - חובת הנצחון היא אהבה דרך תוכנית ריאלטי. אי אפשר לאהוב כך סתם בלי איזה תוכנית ריאלטי ?
הוא פלש לתוך תוכי. הוא הכאיב לי וקרע אותי בכל דרך וצורה שאפשר. רגשית ופיזית. למדתי עם תמיכה שליוותה אותי המון המון זמן לחיות עם זה, עם הזכרונות, לצידם ואיתם ולהמשיך בשגרת החיים איכשהו....כל יום כמעט מופיעה עוד כותרת של נאשם לכאורה בעוד מעשה מגונה אחד....בעוד בעילת קטינה....כל פעם שאני קוראת את זה שוב - אני נמצאת באותו שביל של זכרונות.....
מאז שקמו להם הרשתות הגדולות של ה-שופרסל / מגה וכו' והולכת ונעלמת המכולת השכונתית, הולך ונכחד לו גם מושג "תרשום- אני אשלם לך מחר" . בשבילי זה לפעמים משבר לא קטן....קורה שאני נתקעת בלי כסף ואז בשופרסל אין "תרשום" - אבל גם אין ירקות וחלב. צריך לדאוג שיהיה כסף בארנק. תזכרי את זה - אני אומרת לעצמי....
השארתי כמעט הכל מבולגן. הכנתי רק את מה שדחוף, דחיתי תור במשרד הפנים, הספקתי עוד לשלם לחברת חשמל , הבית הפוך וצריך לסדר את הדברים. לפני כל דבר יש לי שעה עם הפסיכולוג כדי לנסות לסדר את הבלגן הרגשי. אלוהים - לפחות יהיה לי שקט ואף אחד לא יצלצל בשעה הזו....