אני שונאת לנהוג , עם תל אביב יש לי בעיקר יחסי שינאה בכל מה שקשור להגעה לשם, מציאת חניה ( גם בתשלום) והתניידות ממקום למקום. אבל.... הבטחתי לעצמי עוד באפריל כי אני מגיעה לפרויקט שיקום הליכה שמתבצע באיכילוב למתמודדים עם טרשת נפוצה. כן התחרפנתי על כל הראש... אבל הבטחתי לעצמי שאני מנסה. והבטחות צריך לקיים!

הן מכוערות אני מודיעה למוכר. והוא בקול רגוע אמר אני יכול להבטיח לך שאצלי לא תמצאי נעלים יפות. וואלה הוא צדק היו כמה חמודות בחנות אבל יפות לא היו שם.הן מכוערות אני אומרת בנחרצות כאשר אני מעבירה את כרטיס האשראי שלי על הזוג "ההוא", נפגש בנעלי החורף אני מוסיפה כמעט בלחש

תכתבי עוד כמה פיסקאות , שורות אמרה לי חברה... חסרים שם עוד כמה מילים...

לכבוד חודש המודעות לטרשת נפוצה המתקיים בחודש מאי בעולם וגם בארצנו קצת נתונים...

אמר לי הקול מהצד השני של השפורפרת. מאז אני מנסה להבין מה זה להשמע נכה.