הסיפור של מלכי: רזי שלנו הקטנה נולדה ביום הזכרון, ממש כשנשמעה הצפירה. כאילו רצית אתה לומר לנו משהו... למסור לנו ד"ש חמה , להגיד שהכל בסדר
הסיפור של מורית: נכנסנו לחדרה של ראש ענף חובשים והתבקשתי לשבת. "החבר שלך נהרג הבוקר" בישרה. חטפתי סחרחורת. הרגשתי שהשמיים נפלו
הסיפור של עדי: אני זוכרת שישבנו בחדרו, והתחלתי לבכות. טל שאל למה אני בוכה - ואמרתי שמרוב אושר. הסברתי לו שאני לא יכולה לדמיין את החיים בלעדיו
הסיפור של שרון: אם יש רעש לחלומות שנשברים נסו לדמיין אותו. זה הרעש ששמעתי בתוכי. כל החלומות שלי ספגו את הכדור שננעץ בגופו של רון וקרסו אף הם
הסיפור של שרי: אני רוצה לחשוב שהנשמה שלו עוד ריחפה מעליו, והוא ראה אותי נכנסת לחדר הסטרילי, ושהספיק להרגיש את השפתיים שלי על לחיו הקרירה