בשבילי ביוסינתזה היא לא רק מקצוע. בשבילי זהו אורח חיים וצורת התנהלות. סיפרתי בעבר שאני חובשת שני כובעים בחיי המקצועיים. בדרך כלל אני חובשת אחד בכל פעם, כמקובל, אך לעיתים קורה שהגבולות בין שני העולמות המקצועיים מתערבבים ונולד משהו חדש, מרגש ומרתק.
חודשים רבים עברו מאז שפתחתי את הבלוג הזה. המון התחלות מבטיחות מאופסנות לבטח בטיוטות, המון כיוונים ומחשבות איך הוא ייראה, על מה אכתוב ועוד ועוד, אך הפוסט הראשון לא מצליח להיכתב. בעוד אני מתחבטת ומתלבטת איתו, הגיע התמריץ: בקמפוס ברושים ייערך הארוע השנתי של ביוסינתזה והוא מציע בדיוק את מה שאני מחפשת - דרך פשוטה וחווייתית לטעום מהעולם הזה שבו מתחברים בתוכנו חלקים שונים.