בשנים האחרונות רווחת תופעת, תיוג ילדים כסובלים "מבעיות בוויסות החושי", ע"י צוותים חינוכיים. התופעה שכיחה בעיקר, בקרב צוותים חינוכיים, אשר אינם מצליחים להתמודד עם התנהגויות מפריעות של ילדים, ולכן ממהרים לתת אבחנה ולהעביר את האחריות על הילד וההורים. האם באמת מדובר "בוויסות חושי"? או האם זה תיוג שגוי? מה זה בכלל "ויסות חושי"?
אך נטע ברזילי הפכה לגיבורה לאומית, ולמה זה צריך להדליק לנו מנורה אדומה?
מה קורה שחוצים את גיל ארבעים ומגלים יום אחד ששכחתם מי אתם? מה עושים אם מרגישים שעשיתם כבר את כל ה-"וי" בחיים וצץ הצורך, למצוא את עצמכם מחדש