כשהייתי בת שנתיים בערך, הורי התגרשו וטוב שעשו כך, בעיקר בתזמון הנכון ובדרך שבה בחרו. מאז ובעיקר לאחרונה, אני שואלת את עצמי, למה קשה כל כך להתגרש בטוב?
את ההחלטה קיבלתי אתמול, ברגע שעליתי על האופניים הכחולים החדשים של בני, חבושה בקסדה הירוקה החדשה שלו ולבושה בשמלה כתומה ואמרתי לעצמי שאני חוזרת לרכוב וחוזרת להיות בשליטה.
אני אוהבת גבינות, מכורה לגבינות אפילו ותמיד שמחה לגלות גבינה חדשה ומעניינת. כשהגבינה החדשה היא גם מעניינת וגם רק 5% שומן, זו בהחלט סיבה למסיבה.
זהו, מחר אני נושמת עמוק, נכנסת למטבח, ומתכוננת לארח את כל מי שיבחר להיכנס בדלת ביתי במסגרת אירוע בתים פתוחים. תזכירו לי שוב, למה אני עושה את זה?
את הקינוח הזה נהגה אמי להכין פעמיים בשנה. פעם בסעודה המפסקת של יום כיפור ופעם בליל הסדר. הוא מוגש במנות קטנות ומתאים בדיוק להמתקת סופה של ארוחה גדולה