אוכל אני אוהבת תמיד, לפעמים אני גם כותבת עליו, אבל בעיקר אני כותבת על פוליטיקה, ענייני היום ושאר ירקות. אז מה בין פוליטיקה לפרויקט קולינרי? הרבה מאוד, מסתבר!
ערב חג, חול המועד, עוד פעם חג. חגי תשרי בעיצומם, עם הארוחות המשפחתיות, מארחים ומתארחים, אוכלים עוד ארוחה ועוד ארוחה ובין לבין, עושים קניות לארוחה הבאה, או שלא.
יצאתי למלחמה באויב הגדול, כתמי הגיל שצצו על הפנים ומשהו מבורך קרה גם לקמטוטים שהפריעו פחות אבל שנחמד גם "לגהץ" קצת. מלחמת אור טכנולוגית, ממש כמו שאני אוהבת.
בגיל 14 היתה לי הרבה חוצפה ועזות המצח להאמין שאני יודעת מה טוב בשביל אמי. לצבוע שיער זה "מזויף" הסברתי, "צריך לתת לטבע לעשות את שלו" והיא הקשיבה.
חבר חכם אחד שלי כתב "אם נחזיר את העולם טיפה יותר טוב ממה שקיבלנו אותו, סימן שהיה שווה לחיות". בסופו של דבר, זה כל מה שרציתי לומר.