אחרי בוקר של פעילות בחוץ, מתחשק לי ולילדים לבלות זמן איכות יחד בשקט של הבית. עוד מעט הם יהיו רעבים (מתי הם לא?) וההצעה לבשל יחד מתקבלת בצהלה
אולי אסון קריסת החניון הוא שיגרום לשינוי בתרבות חיתוך הפינות, ה''יהיה בסדר'' והפרטאץ'. אולי נתחיל לדאוג לחיי בני האדם שבונים את הבתים, בתי הספר, החניונים והמשרדים שלנו?
כבר חודשיים שאני חולמת על סיומו של החופש הגדול ועל החזרה לשגרה. חודשיים שעומדים להסתיים בעוד דקה ואז, בדקה לצלצול, פתאום אני לא בטוחה מה אני רוצה
בוקר שישי, בעיקר בחופש, הוא זמן מצוין לבילוי משפחתי ביפו. בתפריט שלנו: ארוחת בוקר טובה, שיטוט בשוק הפשפשים, קצת בריזה מהים אם אפשר וברוח התקופה – ציד פוקימונים
יש אנשים של בוקר, יש אנשים של לילה ויש את אנשי הקצוות שאוהבים גם את השקט בשעות שכולם ישנים וגם את ציוץ הציפורים ואת השמש העולה, אבל בשבילי, בכל התעוררות, יש מרכיב אחד שלא משתנה