הסיפור מרתק, שובה לב וכתוב מצוין. היה קשה להניח מהיד את הספר המעלה דרך סיפור האהבה שאלות פילוסופיות ואידאולוגיות המעסיקות אותנו גם כיום על טירוף, אשפוז כפוי והקלות בה חורצים גורלות.
אין ספרים רבים שעם סיומם אני מצטערת שהסתיימו לי. הילד הזה של יהודה אטלס הוא כזה. יודה הילד חוזר אל ילדותו במושב עין עירון ומביא דרך הסיפורונים הקצרים את סיפור חיי הכפר בימים של טרום המדינה ובעשור הראשון לקיומה. הסיפורים עוסקים בתחומים רבים של החיים בכפר ומסופרים דרך עיניו של ילד, בלוויית קול המבוגר והתובנות המאוחרות שלו.
במידה ויספרו לילדים את הסיפור יחדיו וידברו איתם על הפתרון שבספר ויעודדו אותם להציע פתרונות נוספים אפשריים למצבים אותם חוו וראו- יש בכך תועלת רבה. הן בכך שיהיו רגישים יותר לזולת והן בשיחה על רגשות פגועים והבנה כלפי ילדים אחרים.
זיו, העוסקת בניקוי הרפש שמותירים אורחי המקום מגלה שכיעור ולכלוך ניתן לגלות גם אצל בני האדם. חמדנות, שחיתות, ניצול וציניות נמצאים במעגל בו היא נמצאת וככל שתנסה להבדיל עצמה מהם, ישיגו אותה ויפגעו בה.
