סקירת 3 ספרים שנכתבו בעקבות סיפורי חיים והם מעין יומן אישי הנכתב מזווית מבט אישית ומיועד לחזק ולהציע דרכים להתמודדות. "טעם הארץ" של יעקב מורד, מספר את סיפורו האישי של מייסד יקב מורד שביוקנעם. "מאה ימי חופשה בשנה" של ברק פז-טל עוסק בבניית אורח חיים שישלב עבודה וחופש. "השליחות שמעבר למילים" של מיכאל זרחין מספר את סיפורו כנער דיסלקטי והפתרונות שיש לו להציע.
שני גיבורי הסיפור הם נורית, בת הקיבוץ ודויד הנגר, המבוגר ממנה, תושב בית שאן. סיפורם מובא בקולותיהם. קול הקיבוצניקית שגדלה בעמק וקול תושב בית שאן שהוא בן למהגרים ממרוקו. זית מצליחה להביא את סיפור הגיבורים בקולם השונה מאד זה מזה וגרמה לי לחבב אותם ולהתעניין בהם למרות שהאפיון הוא מעט סטראוטיפי ועיצבן אותי, לעיתים. כמו האופן שאביו של דויד ודויד עצמו פתרו את בעיותיהם באופן כוחני.
הספר מצליח להעביר את אווירת התקופה בגרמניה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה ולאחר עליית היטלר לשלטון. כל כך ברור שמדובר ברייך הגרמני ובאופן שהמדינה כולה מגוייסת לקראת המלחמה הצפויה שאין כלל צורך להזכיר את השמות המפורשים.