גיבור הרומן הוא אלישע מילגרוים, סופר ידוע ומוערך שכתב רומן מופתי "נעטרי קוצים". הגיבור אינו בין החיים ואנו שומעים עליו מפיו של במאי סרטי תעודה המגיע ללוויה של מילגרוים, מתוך כוונה ליצור סרט תיעודי על המנוח. טקס הקבורה נערך בבית קברות נוצרי במושבה הגרמנית בירושלים ומעורר מהומה גדולה. מכאן נפרשת לפני הקורא עלילה המשלבת בין החיים והמוות, הנצרות והיהדות, תככים משפחתיים, אהבות כמוסות, קנאה ונקמה. כל זאת בשפה וירטואוזית, שאין שומעים עוד כמותה. שפה , שבעיניי, היא הגיבורה האמתית של הרומן. שפה המתובלת באמרות מן המקורות, בפרושי רש"י ובאידיש. שפה עסיסית, מעלה חיוך וגעגוע לשנינות ולחוכמה הנעדרת מהשפה היומיומית העכשווית שגם בה עושה חיים באר שימוש, ומראה לנו עד כמה הוא שולט במכמני העברית.
יום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל ייחגג השבוע. בחרתי להציג לפניכם ספרים של כותבים ישראלים אשר לחלקם זהו ספרם הראשון. ריבה רייס פרידמן עם "סיפורים רומנטיים" המתרחשים בסוף שנות הששים כשהמדינה עדיין צעירה ותמימה וכך גם גיבורי הסיפורים. ד"ר מיכאל גורבונוס בעל הקליניקה מדיקל סנטר כותב על שיטה הוליסטית ליישור שיניים המווסתת את התפתחות השיניים והלסתות מראש. אסי ניסלסון לוריא כותב על חיי יהודי מזרח אירופה טרם מלחמת העולם השנייה ואחריה, ובעת המשטר הקומוניסטי בברית המועצות תחת מסך הברזל. גלית דהן קרליבך בנובלה מרתקת "זאת אני, איווה" וישי (אישי) רון ברומן ישראלי עצוב- מצחיק "אפוקליפסה של חג".
חמישים שנה לאחר ש "הנבחר" יצא לאור באנגליה וזכה בפרס בוקר הנחשב, תורגם הספר לעברית ויצא לאור בהוצאת פן וידיעות ספרים. וטוב שכך. מדובר על רומן נוגע ללב, יהודי מאד ואנושי מאד העוסק במשפחה יהודית טרגית, המתמודדת עם טירוף, רגשות אשם, אובדן וכאב.
מדוע נקרא הספר "משפטי הזיקית"- הכותב נותן לכך 3 סיבות. 1. התנהגותם של הפושעים הנאצים לאחר שנתפסו. הם העמידו פני זיקית כאילו לא ידעו על שאירע ליהודים במחנות ההשמדה, בגיטאות, במחנות הריכוז. רובם הכחישו כל מעורבות ברצח העם היהודי. 2. הפושעים הנאצים טענו כי צייתו להוראות מגבוה. צביעותם אל מול ששת מליוני היהודים שנרצחו זועקת. 3. התנהלות לא משפטיטת של השופטים אשר הפעילו שיקול דעת אך השילו את זנב הזיקית שלהם ופעלו ברוח האופוריה של אותם ימי דיונים, ברוח המכוונת של המדינאים ששלחו אותם להימנות על חבר השופטים.