הסיפור אותו מספר אמאדו עוסק בעניי ברזיל. ליתר דיוק, בשיכון אחד ובשכונה אחת הנמצאת במרכז העיר סלבדור, בירתה של מדינת באהיה. אמאדו מספר את סיפורם של דרי הבניין ועושה זאת בכישרון גדול, תוך שהוא מצליח להעביר את הריחות, הכאב, הזיעה, העצב והכאב של הדיירים. יצר ההישרדות והרצון לחיות ולהתקדם מעט נוכח בכל דף ודף. אלא שאין לאן לברוח ואין איך לברוח. המצוקה נוכחת כל הזמן. הדמויות בספר מתחלפות – יצאניות, כובסות, שיכורים, חולים, שחורים, יהודים. חרוצים ועצלים. רודפי בצע ומנוצלים. מקבצי נדבות ופועלים.
שמונה ספרי ילדים חדשים ומומלצים. איריס דהן כותבת על חיבור לטבע ומציאת השמחה גם כשעצוב בספרה "קסם השמחה". נילי זליקובסקי כותבת על נושא חשוב ומשמעותי שרובנו קצת חוששים לפתוח אותו עם ילדינו והוא זכות הילד להגנה על פרטיותם ומניעת אי נוחות או מגע בלתי רצוי המתבצע על ידי קרוב, מכר, או זר. בספרה " גופי הוא שלי". דורון ארז כותב על פתרון בעיות בדרכי נועם ותוך שיתוף והדברות בספרו "לפיד השלום" דרור מל עוסק בטעם שיש לחיים כשתיל תאנה והוא מעורר מחשבה ומאתגר את הקוראים לצאת לחוויית חיפוש משלהם. בספרו "יחיאל שתיל התאנה". פיטר ה' ריינלודס כותב על ג'ים שאוסף מילים. מילים שמושכות את תשומת ליבו, מילים שהוא שומע, מילים שהוא קורא, מילים קצרות ומילים ארוכות. ספר שכולו אהבת המילה, יצירתי והומוריסטי. בספרו "אספן המילים" וסדרה חדשה "אני רוצה להיות" של אנדו טווין ולוסי מ. ג'ורג' העוסקת במקצועות נחשקים "אני רוצה להיות כבאי" ו "אני רוצה להיות אסטרונאוט" לסיום, " אוצר אגדות לכל המשפחה" עם האגדות של היפה והחיה, מלכת השלג, הנסיך צפרדע והפיה בבאר של רוזי דיקינס.
מה יותר נחמד בימי הגשם והקור, מאשר להתכסות בשמיכת הפוך החמימה ולשקוע לתוך ספר מתח מוצלח? "פראנסין" הוא ספר מתח מהז'אנר הפסיכולוגי. הוא נחמד לקריאה, מותח וכתוב היטב. יש בו פיתולי עלילה מתחייבים, יש בו התאהבות סוערת, מאהב שעשוי להיות רוצח, עורכת דין שאפתנית ובודדה ועלילה אמינה וזורמת.
את הספר "לא אימא שלי" סיימתי מזמן והוא הטריד אותי והרהרתי בו לא מעט. הנושאים שעולים בספר אינם קלים לעיכול ומספרים את סיפורה של משפחה אשר למראית עין, היא משפחה בורגנית רגילה. אך, כאשר מעמיקים מגלים מציאות בעייתית מאד, חונקת ומבהילה.