הרבה אמיתות על החיים יש בו בספר, וכולן נאמרות בפשטות ובחכמה, ובצניעות. כל אחד ודאי יקרא את הסיפור הזה מנקודת התצפית הנפשית שלו, יש שיגידו שהוא על מוות ויש שיגידו שהוא על זיכרון ועל פרידה, יש שיגידו שהוא על אהבה כל אחד ונפשו ותשוקתו
אולי זאת דעתה הנחרצת והלא אוהדת על משגלים אנאליים שהרתיעו אותי, אני תמיד חשה סוג של רתיעה מאנשים עם דעות נחרצות ועוד על מין ועל זיונים, "תנו להזדיין בשקט" אני חושבת לעצמי, ואולי זה שהיא שמחה לשלם מיסים בגרמניה ארץ שאין בה גזר דין מוות, נכון באמת אין היום גזר דין מוות בגרמניה.
"יותר מעירום" הוא מופע מחול נפלא, אחד המופעים היפיפיים שראיתי, מחול שחוגג את הגוף, שחוגג את היותנו בני אדם, שממלא שמחה ואנרגיות זהו מחול שאומר כולנו שווים. נפלא מרגש מענג.
נשים הן הגיבורות של הסיפור הזה, נשים, נשיות, אימהות, חברות, פרנסה, מעמד. שנחאי היא הגיבורה הבאה בתור. שנחאי העיר והסמל. שנחאי עם העושר הרב והעוני הרב יותר, עם מאכליה וצבעיה עם אנשי העסקים הסינים והזרים.
הסיפור הזה הוא בעיקר על הרייט, בת ה 12 וחצי. הרייט היא אחותם הקטנה של אליסון, ושל רובי. אלא שרובי אחיה הגדול הבכור הילד היפה המוצלח המוכשר, הילד שגרם אושר רב לכל הסובבים אותו לכל משפחתה הענפה והמעט מיוחסת של הרייט, רובי הוא ילד מת. רובי נרצח.