מעשה בכדור אחד קטן ולבן ממנו פוחד כל העולם, כדור שילדת קש"ר אחת לא לקחה ובגלל זה קרה מה שקרה
כבר כמה שנים שאני מוקפת בנשמות טובות שמנסות להציל אותי ואני צועקת הצילו! הצילו אותי מהם בבקשה
איך אפשר לחיות במרחב הציבורי, האם בשם השקט והקבלה עלינו לוותר על מי שאנחנו? מתי לוותר מתי להלחם? את השאלות האלה אני שואלת את עצמי בכל פעם שאני יוצאת מביתי מחשבות בעקבות הנאום של אורי בנקי אביה של שירה ז"ל במצעד הגאווה
למה אנחנו צועדים, למה בירושלים הבירה? יש סיבות רבות, ולכל אחת גם סיבה אישית פרטית משלה. אני צועדת אל מחוץ לארון בכל פעם מחדש
אמיר פיי גוטמן מת מוות טרגי ועצוב. אבל גם במותו, יידרשו מאמצים על מנת לאפשר לו לנוח בשקט, כי במדינה שלנו לנוח בשקט זו זכות שלא ניתנת לכולם