"בשורה חדשה למתגרשים – גישור חובה בגירושין". האמנם? האם זו בשורה טובה? האם יש אור במנהרת החושך של דיני המשפחה בישראל? שמחה רבה? לא
הלוואי שנצליח להרים כאן משהו גדול, שנצא לרחובות כפי שעשו הסופרגי'סטיות בארה"ב ובאנגליה שנאבקו על זכות הצבעה שהיום נראית לנו טריוויאלית, או כפי שעשו נשות איסלנד לפני 40 שנה. נעשה מהפכה אמיתית, חד משמעית לא צעדים קטנים כי אם קפיצה גדולה. כי אנחנו יותר ממחצית האוכלוסיה. ויש לנו את הכח. גם אם יש לנו דעות שונות ומגוונות בתחומים רבים - יש לנו, לנשים, אינטרס אחד משותף. להיות שוות.
איך חוויתי את הטרגדיה הלאומית שלנו בלב ליבה של התקשורת. כועסת על ההסתה שפשטה כאן. מאמינה שיש מקום לתיקון ומקווה שיבוא יום ותחזור המילה "שלום" לאוצר המילים שלנו. שלום! כן – שלום!
תמרור עצור לקראת חופה. רגע לפני שאתם סוגרים את הפלייליסט לחתונה, תעשו עם עצמכם חושבים טוב טוב ותשאלו את עצמכם את השאלה החשובה "האם נכון לנו שהזוגיות שלנו תהיה בבעלותה של מערכת דתית חרדית שלא מדברת את שפתנו, שלא מגשימה את תפיסת עולמנו, שדוגלת בכל מה שאנחנו רוצים לשנות?"
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו...". גם אני חייבת לראות את עצמי. יוצאת ממצרים. ערב פסח תשע"ה.