באמצעות שחקנים מחוננים, תסריט בנוי היטב, ודיאלוגים משובחים הסרט תפור היטב מתחילתו ועד סופו. הוא מראה לנו עד כמה אנחנו, בני האדם, עם השפע שניתן לנו, יוצרים בעיות במו ידינו.
שלושה דורות בבית אחד. אתגר ענק שבו חיים זה לצד זה ילדים מתבגרים, הורים מבוגרים ואמא אחת באמצע החיים.
השינוי הוא חלק ממני, הוא הפך להיות מקור כוחי. צלקות הגוף מסמלות את הרבדים החדשים והעוצמתיים שנוספו לתוך נפשי. אני מרגישה שעברתי דרך שער ממקום אחד למקום אחר. בצד השני אני יותר מחוספסת, יותר עמידה. לעיתים מרגישה כל יכולה. גם השאיפות והתוכניות שלי השתנו. מה שהיה קודם כבר לא רלוונטי.
לפני חמש שנים נאלצתי לאסוף את הילדים ואת חפציי ולחזור בגיל 35 לבית הוריי. כל החיים שלי נאספו לתוך מחסן, ובינהם גם אלבומי התמונות, שמכילים את תקציר הפרקים הקודמים של חיינו. לכבוד הפרק החדש, החלטתי שהגיע הזמן למצוא מקום לזכרונות חדשים
בשלב כלשהו, לא זוכרת מתי, התפכחתי. כולנו עוברים את אותו התהליך אני מניחה. מבינים שהחיים הם לא מה שדמיינו. ואז, הדבר הנורא מכל קורה. הדמיון הופך להיות שריר שאיננו בשימוש. אני מזכירה לעצמי בכל יום שהתאריך של היום הוא חד פעמי, ההתנהלות שלי היום היא חד פעמית. אני היום חד פעמית.