באיים הקנריים לפני מאות שנים , כשאנשים רצו לתקשר בינהם , היו עולים על פסגת ההר ושורקים למרחקים. יש אומרים ששם נוצקה אבן הפינה לשפת השריקות כעבור שנים ישתמשו בזה יורדי הים לתקשר עם עם האנשים שעל החוף . וההפך. אחרכך כבר הומצא המגדלור והשפה נגנזה.
על המפה היה מסומן : ‘אבירים’.. ידענו שנגיע לשם . אבל שום דבר חוץ מזה. התירוץ להגיע לשם היה בעצם שוקה גלוטמן , המורה לצילום המיתולוגי שלי. הוא זה שהכיר לי את פסוטה , כפר המבוך הסמוך ואת עומקו של חורש האלונים באבירים , שלרגליו התגוללו שברי מערות ועדויות מסולעות של חיים שהיו כאן קודם