אנו, עדר תועה ומפוצל של כמה עשרות מנדטים - מה כבר ביקשנו?! מנהיג שאפשר יהיה לסמוך עליו בעיניים עצומות, שידע תמיד מה הכי נכון לעשות, כדי שאנו נוכל להתפנות בשקט לחיינו הקטנים; נכון, יש לנו עדיין לפעמים כמיהה מטופשת למין בן גוריון או בגין, למין קלינטון חם ואבהי, אוהב ומיטיב, אבל מדינת הצבא שלנו מנפיקה רק מנהיגים שהם גנרלים לשעבר; מינימום רמטכ"ל, או בוגר סיירת מטכ"ל ואפילו על יוצאת מוסד היינו מתפשרים, כי רק רזומה כזה לא מתקבל כאן בנחירות בוז

לקראת יום הולדתי ה-50 ומשהו אני מבינה שעם כל הכבוד לניוטון ולחוק כוח המשיכה, לגיל 50 ומשהו יש חוקים משלו...

אני מכורה לריח המשכר של הבורקס העולה מן התנור, לבורקס של העגלה ולכל בורקס באשר הוא בורקס, אפילו מתוצרת מאפייה נחותה, אפילו מאתמול, כולל שומן הטראנס. אני מכורה לעוגיות עבאדי בזוגות, בשלשות וברביעיות ושמישהו ינסה לעצור אותי.

הרגע הדרמטי באמת מגיע כשניכר שהמחנכת פורכת את ידיה בחוסר אונים קל, נעה מרגל לרגל באי מנוחה ומכריזה: "טוב, אין מנוס, אי אפשר בלי, אבל חייבים לבחור עכשיו ועד!" הס הושלך בכיתה. עוף לא פרח, ציפור לא צייצה