חצי שעה להיות תלויה בין שמים וארץ. מלמעלה כחול שמיים מלמטה כחול ים. בדממה מדהימה כשרק הרוח הנושבת נשמעת , אפשר להתמכר למראה של רצועת החוף שלכל אורכה צוק.
קצת יותר משבועיים מאז שהתחיל החופש הגדול ועדיין הכל נראה בצד השפוי של החיים. החודשיים האלו שכל כך חיכיתי להם כילדה, יכולים להפוך למלכודת קלוריות מטורפת לאמהות שמלהטטות בין העבודה לקייטנות ולשלל הפעילויות. איך לצאת מהבית ולשמור על שפיות בכל מה שקשור למזון. רמז: להתארגן מראש ונכון.
רגע לפני שמתחילה אליפות ישראל ה 75 באתלטיקה קלה, אני נזכרת בספורטאית שהייתי, במיכאל המאמן ובאין ספור שעות המתנה להסעה שתיקח אותי למסלול האתלטיקה הקלה בכפר בלום. רגע של נוסטלגיה. תעשו כבוד למלכה.
אני על הגלשן. המשוט ביד, האין סוף לפניי, השמים והמים מתחברים ואני כבר בשלבשני של העמידה, החוף נראה רחוק והאנשים נראים כמו נקודות. גל אחד מגיע מעיף אותי מהגלשן וכמות המים שבלעתי הזכירה לי כמה הים מלוח.
כולנו רוצים שהילדים יקומו קצת מהמסכים. איך גורמים להם לעשות את זה? תתחילו לשחק איתם ולעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע, לא רק איתם. גם לידם.