זה הזמן לוותר על העבר ולעמוד עם הפנים קדימה. אם אין באפשרותך לשנות את העבר, הנח לו. התמודד עם האתגרים של העתיד.
כמו עכשיו, באשמורת התיכונה, אולי כבר בפתח השלישית,( ציפור לילה שכמותי), עם מבט לחדרן ואוזן למוסיקה שקטה מהמסך, כשאני כותבת ונזכרת שוב בשיר 'צרות טובות' שאמא שלי הייתה שרה לי ולמיכל כשעוד היינו 'הקטנות',( עד שנולד יקר לבי, השראת חיי, אחי), השיר שמזכיר לי גם אותן.
שנייה לפני שהוא נרדם באיחולי 'חלומות נעימים', הילד באחת עשרה שנותיו עם חוכמת חיים של ראש שבט, אומר לי בלחש:'תודה שרון'.'על מה תודה, ילד יקר שלי'?'על שבאת, על שהיית איתי'בחיוך רחב, בנשיקה על הלחי ובדמעה תלויה בזווית העין, אני מודה בלב על כל הטוב שיש ויוצאת לסערה.סערה של גשמי ברכה.
