זהו, כולנו אחים. שווים בנטל, שווים בקטל. כל אשה ובת מדליקה נרות שבת וכל הבן הזכר צה"לה השליכוהו.
חבטתי בעץ הזית בכל כוחי, ענפיו נעו זעו ימינה ושמאלה. לא יודע למה, אבל בכל חבטה שלי נשמעו שתי אנחות. אחת שלי ואחת נסתרת, עמומה, זועפת?.. כן, זועפת.
הכל סביבנו כבר כשל"פ. פסטה כשל"פ, חדשות ערוץ 2 כשל"פ, ערה? כשל"פ, ציאניד כשל"פ. זה כוחו של העם הכשל"פי שלנו. הביחד כשל"פ שלו.
זוכר איך הייתי קאובוי אינסופי כאשר סוסי הדמיוני נשא אותי מידי פורים אל בית הספר. אומנם קאובוי כמו כולם, אבל קצת יותר מנוזל.