"באויר ובים אנחנו נהדרים... איפה שאנחנו נתקעים זה על הקרקע, בקרבות היבשה, פנים אל פנים, שמה הורגים וחוטפים אותנו, שם אנחנו שוקעים בבוץ. יש לנו ילדים עדינים, לא לימדנו אותם להרוג."
פרנץ קפקא היה סופר יהודי יליד פראג שכתב בשפה הגרמנית ונחשב לאחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים. כתביו עוסקים במצבו של האדם המודרני מול מערכות ביורוקרטיות בהשפעת הטכנולוגיה על החברה וברגשות ניכור ואטימות ביחסים בין בני האדם. הוא נפטר בגיל צעיר עקב מחלת השחפת והותיר את כתביו בידי חברו הסופר מקס ברוד, וביקש ממנו לשרוף אותם.
ויקטור, גבר ממוצא יווני בן 59, שכמעט כל משפחתו נספתה בשואה , עלה לארץ עם אחותו וקיווה כל חייו להתערות בחברה הישראלית ולזכות ליציבות בה. הוא הפך לקצין בצה"ל, הקים משפחה , רכש בית קטן עם חצר והתקדם בעבודתו. בסמוך לבית משפחתו הוקם מוסד לנערים חוסים, אשר בו שימשה ניצנה כמטפלת. ניצנה נקראה כך כאשר ה-1948 נמצאה בחולות סיני תינוקת בדואית נטושה שהחיילים כינוה ניצנה.
עולים רבים הגיעו לארץ בשנותיה הראשונות של המדינה, ולא מעט ביקורת נמתחה על אופן קבלתם וקליטתם של העולים שהגיעו ממקומות שונים בעולם, עם מסורות ומנהגים שונים, שפות רבות , וכמעט ללא אמצעים. גם הנהגת המדינה הצעירה לא בדיוק השכילה "לטפל" בכמות האדירה של התושבים החדשים , ונעשו גם טעויות.
אוטו פצ'ק היה בן למשפחת בנקאים יהודית עשירה מאד מצ'כוסלובקיה, אוטו פצ'ק היה חובב הסטוריה ואמנות והגשים את חלומו לבנות לרעייתו ולמשפחתו ארמון מרהיב ספון ברהיטים יוקרתיים ועתיקים, אוצרות אמנות מפוארים ועיצוב נדיר שעליו עמל שנים. לאחר הימלטות המשפחה מצ'כוסלובקיה בעקבות עליית הנאצים, שימש הארמון במשך השנים כמשכנם של כמה אישים בעלי השפעה בינלאומית. סיפור הארמון משולב בהסטוריה של העולם בכלל ושל פראג בפרט.