סיפור שמסופר מהסוף להתחלה.מפרק 10 עד פרק 1.3 יממות בחיי משפחה ישראלית.

אני מודה, אינני חובבת של סיפורים קצרים, אני מעדיפה נובלות או רומנים רחבי יריעה ועמוקים . אבל , שמה של טטיאנה טולסטיה הזכיר את אבות המשפחה ומסתבר שהיא נצר לטולסטוי ההוא מ"מלחמה ושלום" ו"אנה קארנינה" , וגם מצד אמה היא קרובת משפחה של טורגנייב ושל משוררים ומתרגמים מפורסמים . נשביתי בשם. לבטח ירשה ולו משהו מכשרונם של אבותיה

הן אפופות הילה של גיבורות, אמזונות כל יכולות. סיפורים חשאיים ופרשות עלומות.האסוציאציה  הראשונה שמתעוררת היא של מאטה הארי. או של אחת מאותן יפהפיות הנתלות על זרועו של  ג'יימס בונד ודומיו.המציאות קצת שונה . לוחמות המוסד הן הן הגיבורות שהשתתפו בצורה אקטיבית במבצעים נועזים מחוץ לגבולות המדינה ובמדינות אוייב.

חמש חברות שצמחו יחד משחר נעוריהן , שרו יחד, חגגו יחד, גידלו משפחות, העמידו צאצאים, נכדים, ולפתע - אחת מהן הולכת בדרך כל בשר. הלא יאומן קרה גם קרה.נשארו ארבע שמדברות והחמישית - כבר שותקת. אבל שתיקתה כמוה כאלף דוברות.

פאדי ויסמין, אח ואחות מוסלמים , סורים במוצאם , גדלים בשכונה נידחת בשטוקהולם וחולמים להמשיך ולתמוך זה בזה ולהתבגר ביחד אל תוך החיים הקשים והלא מבטיחים שלהם . האם הצליחו ?