החלל החיצון עדיין מהוה חידה עבורנו וגם עבור ילדינו. מי לא חלם להיות אסרונאוט ולכבוש את מרחבי היקום. כמעט כל ילד. ג'ני וחבריה הם אטרונאוטים צעירים ומוכשרים שמאד כייף להזדהות איתם.
ילדים (אבל גם מבוגרים) אוהבים לאסוף דברים. יש האוספים קלפי כדורגל, תמונות, מפתחות, שבלולים, ןמה לא. ג'ים אוסף מלים.
צפון שבדיה. חבל ארץ מיושב בדלילות , בעיקר בעיירות וחוות חקלאיות, תושבים כפריים , פשוטים אך בעלי חכמת חיים , הנאבקים יום אחר יום עם איתני הטבע בכדי לשרוד ולקיים את עצמם. לאחת העיירות המנותקות הללו מגיעה סופרת - הכותבת ספרים עלומים שאיש אינו קורא - אודות חייהם של קדושים. היא באה בשליחות המו"ל שלה על מנת להרצות בפני התושבים אודות יצירתה . להישאר ללון בפנסיון מקומי לילה אחד ולהמשיך בדרכה. החנסיון מתברר כביתו של איכר חולה במרחק 18 קילומטר מהכפר עצמו והיא נשארת שם (שלא מרצונה) "קצת" יותר מלילה אחד
ספר גדול,, צבעוני ומפורט, בשפה קלה ובהירה, צעד אחר צעד להיכרות מעמיקה עם הקרוב לנו ביותר - גופנו.
לכאורה, (ובעצם לא רק לכאורה) סיפורי חיים של ארבעה חברים קרובים שהיו ביחד בקולג' בבוסטון (המקבילה של שירות צבאי או מילואים כאן בארץ} ויצאו אל "החיים האמיתיים"., כולל המשך קורותיהם עד גיל מבוגר , כמה עשרות שנים קדימה. . אז למה אני יושבת ובוהה כבר כמה ימים אחרי סיום הספר הזה, חסרת מלים וחסרת נשימה ?