הספר "מה זז בארגז" מאפשר לילדים לממש את יצר הסקרנות בצורה הדרגתית, כי מכל אחד מהחורים רואים רק חלקים בודדים מהתפלץ. והכי חשוב, הארגז מתעורר לחיים בשעות הלילה, כשכולם ישנים.
"ימים לראות" הוא ספר עדין, נוגע ללב שמתאר בכתיבה נפלאה ובשפה עשירה שלל ניגודים, דמויות אנושיות אך בודדות, שמחפשות חום ואהבה וחבל הצלה, נלחמות בקשיים כל אחת בדרכה. זהו סיפור על האומץ הנחוץ כדי לאהוב. על אישה עיוורת שמצליחה לראות את מה שנסתר מעיני רבים וצריכה שיראו גם אותה.
"כימיה" הוא רומן קצר מלא תובנות מדהימות, שורות פילוסופיות וסיפור אישי דינאמי. הכתיבה של ואנג חדה, מושחזת ומינימליסטית בכל מה שקשור למלל. היא אומרת רק את מה שחובה והמטאפורות שלה הן מזון נפלא למחשבה כשמדובר בהבנת הדמות הראשית והמסע שהיא עוברת.
סיפור קצר אך קסום על לוקה וחברתה לנה.שיום כיף בחוף הים חושף את הדאגה הסודית שלה ואיך ניתן להפוך רגש שלילי לחיובי באמצעות הדמיון וקצת עזרה מחברים.
"לא העזנו לדעת" הוא ספר מרתק. חזק. נוקב. צלול. נדיר בכנותו שנגע בי והמשיך להדהד בי לאחר שסיימתי אותו. הוא מתאר את המסלול שעוברת משפחה מרגע היוודע האסון, וההתנהלות בעקבות האובדן. תיאור עולמם המתפרק ,הכאב הנוראי, השכול הפרטי. הוא שוזר בתוכו את האירועים המשמעותיים בחייה של המחברת מילדותה העגומה ועד לאחר מותו של אחיינה מצד בעלה.