בכניסה לבית של שימי סרן יש שלט קטן: Homemade, פותחים את השער ונכנסים לחצר, שולחן עץ גדול ממוקם מתחת לגפן וגינת תבלינים מפיצה ריחות למרחוק. שימי סרן ופרייה טייכר חברו יחד לשיתוף פעולה מלא בטעמים, ניחוחות ושלוות נפש - בסדנת מדיטציה וקולינריה משגעת.
בשבוע שעבר הייתי ביפן. טוב לא ממש טסתי, אבל בשכונה קטנה ושקטה בהוד השרון, יש בית אחד, שכשנכנסים אליו מגיעים ליפן. לאחר סשן של מתיחות, כפיפות, נשימות ודינדון הקערות הטיבטיות על החזה כבר הרגשנו דיי רעבות, גם הריחות שהתפתלו במורד המדרגות מהמטבח לא הותירו מקום לספק: ארוחת הצהריים קרבה.
חשקה נפשי בפסטה עם רוטב בולונז עשיר וריחני. לכאורה משימה בלתי אפשרית לטבעונית שכמותי, אבל מי שכבר מכיר אותי, יודע שאין דבר כזה שאין דבר כזה...
אפשר להגיד שאני דוגמא לקיבוץ גלויות, הסבים והסבתות שלי כולם עלו לארץ מקצווי העולם, לכל אחד מהם יש סיפור מרתק על החיים בארץ המוצא, כיצד עלו לארץ וכיצד בנו את עצמם בארץ החדשה. השנה, לקראת בר ובת המצווה של חלק מהנכדים, אמא שלי ארגנה סיור למוזיאון בית טרזין כדי להציג לנכדים חלק מההסטוריה המשפחתית. זהו מוזיאון קטן שהוקם ע"י ניצולי הגטו תושבי קיבוץ גבעת חיים כדי לשמר את סיפורו של גטו מאד מיוחד.
קיבלתי צידנית עם מגוון קוביות וההתרגשות החלה לפעפע והרעיונות החלו לגדוש את מוחי- מה אפשר להכין עם הקוביות המגניבות הללו?