יום חמישי בערב הגיע ואני מתכוננת ליציאה. נועלת את נעלי הספורט (אמרו לבוא בנעליים נוחות), לובשת ג'ינס (השנה לראשונה יש לי סקיני, אבל ממילא לא רואים בחושך), דואגת לקחת ז'אקט ובדרך לרכב צועקת ברחבי הבית "יאללה, יצאנו, אחרת נתקע בפקקים". יש מי שיוצא לרקוד, יש מי שיוצא לשתות ויש מי שיוצא לספארי לילה. עם הילדים.
פוסט אחד נגנז, לפוסט השני לא הספקתי לצלם תמונות והפוסט השלישי פשוט לא "ישב" טוב על הדף. ניסיתי למצוא מקורות השראה. כששאלתי את הבכור מה יכול להיות נושא יומיומי לכתוב עליו, הוא ענה: "אמרת שאת יכולה לכתוב על הכל, תכתבי על חביתות, את ממילא כל הזמן מצלמת אותן בבוקר". אז בבקשה קבלו את הפוסט על חביתה.
יש נשים שיש להן זר פרחים במטבח, יש נשים שיש להן זר פרחים בסלון, יש נשים שיש להן זר פרחים בפינת האוכל, יש נשים שיש להן זר פרחים בחדר השינה. מה משותף לכולן? פרחים. במה אני שונה? לי בסלון יש זר של עלים. עלים של גת. מה הקשר בין קורנית, גת, נענע, ורדים והומור ביחסים? בואו לגלות התשובה כאן בפוסט
כביש 4, שעות הבוקר, פקק מטורף! מימיני אשה מתאפרת משמאלי גבר מתגלח. אני מנסה לדמיין מה היה קורה אם זה היה הפוך ומצליחה להצחיק את עצמי. פקקים 2015 - עד מתי?
יצאתי עם הילדים בשבת, לבוקר משותף ללא טלפונים. זה קרה במקרה ויצא מזה רק טוב. איך הסתדרנו בוקר שלם בלי ועל מה בכל זאת הם מצאו סיבה לקטר? באולינג בלי מסכים, היה מעניין ומאתגר.