מיהו יוסי? אותו ליימך/בולבול הקבולבול/חיימקה שלי ועוד שלל ביטויים מחמיאים פחות ופחות... ואיך הוא מרגיש, חושב וחולם את העולם? אולי פשוט יש לו לקות קשב וריכוז או קשיי וויסות? והכי חשוב: איך תומכים בו, מקדמים אותו ועוזרים לו להרגיש הכי טוב בתוך עצמו ובעולם ??
במידה והומלץ לכם לבצע לילדיכם אבחון דידקטי/פסיכודידקטי על ידי הצוות החינוכי, או שאתם ההורים חשים שיש לילד שלכם קושי לימודי, רגשי או שניהם. הורים: אל תתביישו לשאול את איש המקצוע על ההכשרה שלו, הניסיון, תעודות, עשו מה שצריך על מנת לקדם את הילד שלכם למחר טוב יותר.
לרוב בתחילת תהליך של הדרכת הורים בגישה הקוגניטיבית התנהגותית, במשפחות מאותגרות קשב, ההורים בתחילת הדרך מגיעים עם תחושות קשות לגבי הילד שלהם. תסכול, אכזבה, כעס, חוסר אונים, דחייה. הם כדימוי "שופכים" דלי עם כל המיים המלוכלכים של היחסים על ריצפת הקליניקה, וביחד אנחנו מתבוננים על השלולית האפורה, כהה, חומה, מכתימה. ואז, בתהליך עדין, ביחד, אט אט, מתחילים לחפש בתוך השלולית צבעים נוספים. כמעט כמו "בלש גשש", ובוחרים להיות לפעמים גם בתוך השלולית, ולהבין איך זה מרגיש להיות השלולית עצמה, מה היא מנסה להגיד, ואיך אפשר למצוא בה יופי הדומה למעיין מיים חיים, ולשנות את המחשבה שצבע חום זה צבע קשה, ולראות בו אדמה, ולראות באפור צבע של שקט, ובשחור לילה עוטף עם כוכבים. קצת מזכיר את מרי פופינס שמוצאת "קוביית סוכר בכל דבר".... שהרי, הכל עניין של השקפה...
אני שומעת לעיתים קרובות בקליניקה בהדרכת הורים למשפחות מאותגרות קשב, שהילד שלהם מתפרץ, כועס, זועם, ברגע שכל אחיו מגיעים הביתה. הוא מגיב לא בפרופורציה, כל האיזון המשפחתי מופר והדינמיקה הופכת לקשה. מה הוא באמת אומר? ועל מה בדיוק ההורים כועסים, על הרגשות הסמויים שלו שלא מדוברים, או על ההתנהגות? החיים שלנו כמשל לפאזל משפחתי: בואו ביחד נפרק ונרכיב באופן חדש.
בימים הקרובים הילדים חוזרים לבית הספר, ויחד עם ההקלה העוטפת בשיגרה, עבור הורים שילדיהם בעלי קשיים לימודיים, קשיי קריאה, קשיי התנהגות, אתגרי קשב ואתגרים חברתיים - נוספות דאגות. מערכת החינוך מנסה לתת מענה אך לעיתים התחושה שהילד ומשפחתו אובדים בעלטה ובאפלה. האם להגיע לאבחון? מהו סוג האבחון שמתאים בשלב הנוכחי? מה ניתן להפיק מאבחון? איך אוכל לעזור לילד שלי??? לא תמיד צוות בית הספר בעל המידע המעודכן, לעיתים המשפחות נשלחות באופן אוטומאטי לאבחון פסיכודידקטי ואתם מוצאים עצמכם מול משוכה שגוזלת משאבים רבים, כספיים ורגשיים. זו בדיוק הסיבה, שעיקר האחריות היא להגיע לאיש המקצוע הנכון. אל תתביישו! תבררו ותשאלו! תמצאו את האדם המקצועי, בעל הניסיון, האחריות, היושרה והאנושיות המתאים ביותר עבורכם.