במהלך חיינו, אנחנו צוברים דמויות משמעותיות, שגם אם הם ישכחו אותנו, אנחנו אותם לעולם לא נשכח. הכל מסתבך עוד יותר כאשר יש כאלו, שפשוט זוכרים הכל, ועד שהם אינם נזכרים "מאיפה אתה מוכר לי?" הם לא יכולים להרפות. אני נמנית על הסוג הזה, הזוכר. לוקחת אתכם איתי למסע בין זוכרים ושוכחים, וכרגיל, בחיוך רחב, בעיקר על עצמי. מוזמנים!
אוקטובר פסט הוא פסטיבל גרמני עם הרבה בירה. בשנים האחרונות הוא מהגר לאט לאט לישראל. כותבת הבלוג, הגיעה אליו לגרמניה , לפני כ 30 שנה, מבלי להתכוון כלל, וזאת אגב נסיעה ראשונה של הורים צעירים לשתי בנות קטנות להתאווררות קצרה באירופה. רוצים לשמוע עוד? מוזמנים לקרוא מה קרה
לכבוד תחילתה של שנת הלימודים והחזרה המבורכת לשגרה, מה יותר מתבקש לעסוק בו מאשר הסנדוויצ'ים לארוחת העשר? אז אני מגישה לכם ארוחת עשר שלמה, עם הרבה תוספות, המתייחסות לארוחות העשר השונות שאכלתי במהלך חיי, וכקינוח, או כמנה עיקרית קצת על אינטגרציה בחינוך כמו שנראתה בעמק לפני כמעט יובל שנים. בתאבון!
הפוסט הזה מדבר בהומור על חווית דייג. בים, באגם, בארצות הים, עם חכה, עם" רולה", עם קרס ומשקולת, עם פיתיונות משלשולים, ופיתיונות משוכללים. והכל מנקודת מבט אישית (לא של הדג) ולאורך חמישה עשורים
בתודעה הישראלית, אופניים מתקשרות מיד ליום כיפור, אבל אני מספרת דווקא על אופניים וסוכות. דרך תיאור מסורת של מסעות אופניים שהיתה נהוגה בתנועת הנוער של "בני המושבים" לפני כמה עשורים.