בצרוף היסטורי נדיר, הלווייתה של גולדה מאיר, ראש הממשלה התקיימה בירושלים, בדיוק כאשר כותבת הבלוג וחברותיה היו כמעט שבועיים בצבא. דמות המופת של מפקדת המחלקה, סג"מ דניאלה גרמה לכך שמחלקת הטירוניות היוותה את כוח הבנות המרכזי בכנסת בימים שלפני ההלוויה, ובמהלכה, והכל בחיוך דק ועם הרבה כבוד להיסטוריה, לגולדה, ולנעליים ולתיק שנקראו על שמה.
סיפור שמתחיל ביום אוקטובר חמים וקייצי, והזיכרון של כותבת הבלוג שמתעורר נוכח שלט חוצות, המזמין לבוא ולרכוש מגפי גשם במחיר מוזל. על השנים בהם היה חורף, היה גשם, ובעיקר היה הרבה בוץ במושב נהלל,
הפעם, סיפור על בחירות ,מאבק וקרקר. לא יכול להיות לסיפור שם יותר הולם מאשר שמו של המערכון והמופע של ה"גשש החיוור". ומרגע שנבחר כאילו סיפר את עצמו. על בחירות ארציות ומקומיות, וגם על קרקרים קנויים, וביתיים, וכמובן איך הכל מתחבר לבחירות, בחיוך קל של שחרור והקלה.
יש מבנים שנושאים זיכרונות. כל עוד שהמבנה עומד שם, הזיכרון קיים. התחושה שהנה הולכים להשתנות סדרי עולם, והמבנה שהיה שם מאז ומעולם, הולך לקבל חזית חדשה, עורר בכותבת הבלוג זיכרונות ישנים על חינוך, על חיסכון ועל גישה. מוזמנים בבקשה
