רק השם כבר מעיד שיהיה כאן סיפור על רועה, כבשים, וזאב. אבל לא בסדר שאתם מורגלים, או מצפים. מוזמנים לקרוא ולחייך יחד איתי
כבר בטירונות לימדו אותנו ש"הצדעה היא אמירת שלום", ככה זה בצבא. באותה הזדמנות, לימדו אותנו גם להצדיע. אז בהצדעה לרמטכ"ל היוצא, גדי אייזנקוט, שהסתבר לי רק עם שחרורו שאנחנו "בני מחזור", גם אני "נוב' 8". ומה יותר מתאים, מלספר משהו על הרמטכ"ל שקלט את גדי ואותי לצבא, רפול, ולברר את השאלה הלא פחות חשובה-"מי צריך להקדים ולומר שלום?" והכל בהומור מחוייך של סגן בדימוס.
סיפור לט"ו בשבט. סיפור על שלושה אגוזים, או ליתר דיוק, שלושה עצי אגוז, קצת יותר משלושה עשורים, שני אנשים, מכשיר אחד בעצם שניים, ומבט מחוייך על גלגולה של החקלאות העברית והעבודה העצמית במטעי הפקאן במושב נהלל. והכל בזכות מכשיר אמריקאי מתגלגל.
סיפור פשוט על כביסה. כמו שבאוכל ובכביסה של אמא יש כל כך הרבה מעבר לכביסה , כך גם היתה "כביסת החיילים" בקיבוץ גניגר של פעם, הבית ממנו בא בעלי, ושהיה גם לי לבית לתקופה קצרה לפני כארבעים שנה.
סיפור על אהבה ששופך אור. חיבור בין ספרות להיסטוריה, חיבור בין פרטי לכללי, ביני לבין עברי. דברים שנכתבו בעקבות פטירתו של הסופר עמוס עוז, והשורה הקטנה בדפי ההיסטוריה והספרות לה זכה סבי, שמעולם לא היכרתיו.