הפעם סיפור פשוט ומחיוך על מכנסיים. מה כבר יכול להיות בסיפור על מכנסיים? תתפלאו. אבל בשביל זה תצטרכו לקרוא את שכתבתי, ולעבור איתי דרך "פרויקט הגמר" שהגשתי בלימודי התדמיתנות ב"שנקר" לפני כעשרים שנה.
דוח קריאה שהתנדבתי לכתוב על ספרו החדש והנפלא של אלי עמיר-נער האופניים, מסיבות שהיו ידועות לי, כתיבתו של האיש, ספריו הקודמים והתקופה עליה מדבר. לקחו אותי גם לחוויה אישית מרגשת, על הספר ועל הנגיעה שלו בי, אני כותבת בפוסט זה.
מדוע לא יבוא פורים פעמיים בשבוע? שואל השיר. והתשובה הפשוטה כי למרות שמחת החג והעליצות השורה בו, ההכנות לפעמים גובות מחיר של דמעות. סיפור אישי מחויך של אם המסווגת את ילדיה לפי טיפוסים שונים, ועל פיהם גם על ההכנות לחג.
השילוב של מערכת בחירות שמתנהלת לפתחנו, ומשטחי כותנה הנמצאים בכל אחד מהמשקים בעמק ולאורך כבישיו, לקחו אותי לשנים אחרות, בהן משטחים אלו היו פניה של מערכת הבחירות, לפחות בצד אחד של המפה. יצאתי לראות מה חושבות העגלות בלילות, וגם בימים.
סיפור ליום האשה.סיפור על "אביר" בסוסיתא לבנה שבא לחזר אחרי לפני כמעט ארבעים שנה. דרך הסיפור הזה אני מספרת על מקומן של נשים במסגרת הגברית ביותר, צה"ל, ועל דלתות שנפתחות, ודלתות שנסגרות. גם אם הרבה השתנה מאז, עדיין נשארה בפנינו דרך לעשות.