כותבת הבלוג נכחה השבוע בטקס ההשקה של הביוגרפיה שכתב דודו הלוי על האלוף משה,מוסה פלד "כנגד כל הסיכויים" כאורחת המשפחה. במהלך הטקס המכובד בלטרון, נדדו מחשבותיה אל מפגשים שהיו לה לאורך השנים עם האלוף, כילדה במושב, במשימה צבאית משותפת (תתפלאו), ובשנותיו האחרונות של האלוף, אגב הליכה בעיגול נהלל, והכל בחיוך טוב ורחב.
גם דו"ח קריאה, על הספר "1984" של ג'ורג' אורוול , מעורר אצלי מיד צורך לספר סיפור משלי, וגם הפעם, לגמרי בנושא, רוצים לראות איך מתקשר 1984 לזה ש"יהיה לך נחמד", ועוד בתשמ"ד, תקראו ותראו.
סיפור קצר המספר על יכולת הרתעה אחת שכמעט ואבדה, על יכולת הרתעה אחרת שלא נעלמה, למרות שאין בה כבר כל צורך, על השילוב ביניהן, ועל שיקומה המפתיע והלא צפוי של יכולת ההרתעה. הסתקרנתם? מוזמנים
כמו שלכל שבת יש מוצאי שבת, כך לכל אירוויזיון, יש קדם אירויזיון, הפעם אספר על ה"קדם" מזווית הראיה המיוחדת שלי, איך נחווה הקדם בארץ במהלך השבוע הקודם שקדם לקדם, על ההכנות לקראתו גם בתחום ההערכות לשלל התיירים שאמורים היו להגיע, ו"על הדרך" על החלופה הנהללית שקמה לכבודו.כמו תמיד, מוזמנים!
השנה בחרתי לכתוב ליום הזיכרון לא על הנופלים, אלא על הנושאים במלאכת התמיכה במשפחות ונשיאת הזכר והזיכרון, דרך דמותה המיוחדת של "הפקידה של הסיירת" שאותה זכיתי להכיר בעקבות נפילתו של דודי ראובן בביוף, אחיה הצעיר של אימי שהיה לוחם בסיירת גולני.