סיפור שהוא בין לבין, עם הרבה מתח, ולא במובן המקובל של מתח. הוא נכתב בין פראג לנתב"ג, בין גילאי ה- 50 לגילאי ה-60, בין גברים לנשים, בין האם יצליח או ייפול? וביני לבינו. הסתקרנתם? מוזמנים לראות יחד איתי את פראג, מזווית לגמרי אחרת
הפעם, סיפור על דרך. אבל לא על דרך אחת, אלא על כמה דרכים. אספר לכם על דרך שהיא כביש, על דרך שהיא דרך התייחסות, על דרך באומנות, על דרך בהוראה, וגם על דרך בחינוך, עם מעט סטיות מהדרך לכל מיני שבילים צדדים. רוצים לראות לאן תוביל אותנו הפעם הדרך? בואו וצאו איתי לדרך.
כל מי שקרוב להוראת היסטוריה או לבחינת הבגרות בהיסטוריה, נדרך למקרא הכותרת הזו: "ממשלת הוד מלכותו" ויודע מיד שמדובר "בהצהרת בלפור", אני בדרכי, בחיוך רחב על עצמי ועל המציאות, יודעת שגם הצהרת בלפור, היא לא רק הצהרה. רוצים לדעת כל מה שהיא עוד בעבורי? קראו את הפוסט מתחילתו ועד סופו, אפשר גם ללא אלכוהול
על הספר "יום אחד בדצמבר" אני כותבת סקירת קריאה הפעם. אהבתי את הספר, אבל כל מילה שאכתוב עליו מעבר לעובדה שנהנתי ממנו עשויה לפגום בהנאתו של הקורא, אז הוספתי שני סיפורים קטנים שלי, שמתקשרים לאופיו של הספר, לעיר בה הוא מתרחש-לונדון, ובעיקר, כמו תמיד בסיפוריי, אלי.