"יום הבוחר" שחל היום מביא איתו אופציה לשינויים ומעברים. אין טבעי מיום זה לעסוק בהרהורים על מעברים. "החצב מבשר הסתיו" גם הוא מספר על מעבר, מעבר מחום הקיץ לריחותיו של הסתיו. ימי אלול מבשרים על מעבר משנת תשע"ט לתש"פ, השקיעה מדברת על מעבר מהיום ללילה, וגם אני מדברת על מעברים בחיים, כאלו ואחרים.כמו תמיד, מוזמנים.
סיפור קצר ומחויך שהתלבט קשות איך להיקרא האם : "מעשה במיטה" שהוא שם נכון כפי שתראו אם תקראו את הסיפור עד סופו, אך מייצר ציפיות, או כפי שנקרא בסופו של דבר "חמש דקות מכפר סבא", שגם הוא מתאים והולם, ויוצר ציפיות משלו. על הדילמה, על המיטה, ועל מהלך כל אותה דרך, חמש דקות מכפר סבא, ועד נהלל הצפונית יחסית לה. תקראו בפוסט עצמו
הפעם סיפור מלפני 60 פחות 6 שנים, כשאני הייתי ילדה בת שש. הסיפור משלב את חווית כניסתי לכיתה א' בבית הספר היסודי, כמו תלמידים רבים שהחלו השבוע את חוק לימודיהם. המיוחד בסיפור זה שהוא מתרחש בנהלל, שללא כל קשר, חוגגת השבוע את יום ההולדת ה-98 שלה. הסיפור מתרחק ומגיע עד ירושלים, וחוזר ועוסק גם בכוכב-על מנהלל. הסתקרנתם? מוזמנים לקרוא ולעקוב אחר החיבורים והקשרים.
הפעם, מעט שונה מהכתיבה הרגילה שלי. אני מספרת וכותבת כמעט כמו "מלאכה" של תלמידת "שיטת ימימה" על ניסיון נפלא שעשינו, לכבוד גיל שישים, והוא "אירוע חברתי" כמו שנקראים היום האירועים בהשתתפותם הפעילה של האורחים, שאין ספק שזו הנוסחה המנצחת להצלחת השמחה. רוצים להבין איך? כנסו לפוסט
סיפור קליל, שבא לסכם את חוויות החופש הגדול של כותבת הבלוג. החוויות כל אחת כשלעצמה, די בנאליות, אבל מסתבר כמו שתראו אם תקראו את הסיפור עד סופו, מאוד תלוי במה מוהלים אותן, ועם מה מערבבים אותן. מוזמנים